Saturday, May 02, 2026

ראיון לרדיו גלי ישראל עם חה״כ שמחה רוטמן (Hebrew)



יש המשך למעטה.
Ниже есть продолжение.

חבר הכנסת צמח רותמן, יושב ראש ועדת החוקה של הכנסת.
'''בוקר טוב.'''
'''בוקר טוב.'''
'''בוקר טוב.'''

וכמובן, גילוי נאות: מייסד התנועה למשילות ודמוקרטיה.
לא, אני... תשמעי, זה...
גם מגיש בתוכנית הזו פעם.
כן, גם מגיש בתוכנית הזו פעם.
מגישת תוכנית בעבר, כן.

'''בוא נדבר על עונש מוות למחבלים.''' סיימתם להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית? הוא צפוי להעלות להצבעה סופית?

'''זה לא עונש מוות למחבלים.'''
סליחה, מוות למחבלי הנוכבה. אני מתנצלת.

כן, למעשה... בוא, כן, אתה רוצה לשאול ואני...
כן, אני רוצה לשאול: האם הכנתם את החוק גם לקריאה רביעית? מה בג"ץ יגיד?

'''זהו, אז להערכתי החוק הזה א' – בלי קשר כרגע – אני אף פעם לא מחוקק לפי השאלה "מה בג"ץ יגיד". אני מחוקק לפי מה שאני מאמין ששנכון לעשות. בג"ץ יעשה מה שהוא רוצה, ואני אתייחס לדבריו או לא אתייחס בהתאם לשיקול הדעת שלי.'''

אבל במקרה הזה, החוק להערכתי לא אמור להתקל בשום חסם משפטי, כי החוק הזה גם מבחינה משפטית וגם מבחינה פוליטית – אנחנו בעזרת השם מתכננים להעביר אותו עם 110 חברי כנסת שתומכים בו, עם גיבוי מלא, לפחות עם גיבוי מלא של מערך הייעוץ המשפטי בצה"ל ובמדינת ישראל, ממשלת ישראל, כנסת ישראל, גם מגיבוי הנהלת בתי המשפט.

'''בתוך התמונה ובתוך...'''
אני חברת כנסת, מר רותמן, אני חייבת לומר שהשיח הזה עושה בי חידודים על גבי חידודים.

'''מה זאת אומרת?''' אם הכול טוב, אז איפה הקאץ'?

לא, אני אומרת: ממתי זה שהייעוץ המשפטי על דעותיו הסובייקטיביות והערכיות בנוגע לחוק מסוים רלוונטי למה שהמחוקק חושב שצריך לעשות? אני פשוט שמה את זה כדי שבטעות לא...

'''נתבלבל.''' את צודקת לחלוטין. ולכן המשפט הראשון שלי היה שאני מחוקק את מה שבעיניי הוא הדבר הנכון. אבל אם שואלים אותי לגבי הסיכוי למעורבות משפטית – אני יודע להעריך את הסיכוי למעורבות משפטית, וזה שני מישורים שונים לחלוטין.

אגב, לכן פתחתי ואמרתי שאני לא מתייחס למעורבות המשפטית של בית המשפט בתור שאלה משפטית, אלא בתור שאלה פוליטית. ההערכה הפוליטית שלי לגבי בית המשפט היא שחוק שיעבור ב-110 חברי כנסת, הסיכוי שבג"ץ יתערב בו הוא יותר נמוך.

'''אתה אומר הם לא יעזו.'''
איך אני אוהב את זה... הם לא יעזו.

אני רק רוצה להזכיר... זה פשוט לא חלק ממערכת השיקולים שלי, אבל כששואלים אותי שאלות אני עונה.

'''את יודעת, זה נדיר.'''

טוב, אני רק רוצה להזכיר את הסיפור של התקציב של הרשות הפלסטינית...

'''בג"ץ דן בעתירה הזאת.''' רק רוצה להזכיר שהתקבל, למיטב זיכרוני, ברוב של 90 ומשהו חברי כנסת. אני טועה?

'''אני לא, על איזה חוק את מדברת? סליחה?'''
על הפיצויים לנפגעי טרור.

'''הוא דן, אבל הוא לא ביטל.'''
אה, אוקיי.

לא, לא, לכן אני אומר – אני מתייחס אליהם כמו גורם פוליטי. בואו לא ניכנס לתוך "מה מוצדק ומה לא מוצדק".

אגב, לדעתי הוא אפילו לא דן. זאת אומרת, הוא קיבל את העתירה, הוא לא דחה אותה מהיום הראשון, אבל הוא לא קיים דיון לגופה והוא דחה אותה למעשה על הסף. ואחת הסיבות, אגב, כי כאשר הוגשה העתירה על ידי הרשות הפלסטינית, אני מיד הנחתי על שולחן הכנסת חוק ששולל לחלוטין זכות עמידה לכל חלקי הרשות הפלסטינית כולה. ועוד בטרם הוקדם, כבר הוא עשה את האימפקט שלו.

גם הוא נהנה מתמיכה יחסית רחבה בכנסת, כי כל חברי הכנסת היו מאוד עצבניים על כך שהרשות הפלסטינית, תומכת הטרור, מגישה עתירה לבג"ץ נגד חוק של הכנסת, ובג"ץ שוקל אולי לדון...

'''ולא דוחה אותה על הסף.'''

וההשלכה של החקיקה הזאת הייתה... (אנחנו הכול בסדרי עדיפויות). גם רשויות מקומיות ברשות הפלסטינית לא יכולות להגיש עתירה ועוד כל מיני גופים. ולכן בג"ץ מהר יחסית דחה את העתירה והגיד שאין אפילו זכות עמידה. אם אני זוכר נכון, גם היועצת המשפטית לממשלה אמרה שאין זכות עמידה. זה באמת אחד המקרים הדי בודדים שזה קרה.

אז לכן אני אומר – זה ההיסטוריה. אבל בואו נדבר שנייה על עונש מוות, כי זה הנקודה. מה צפוי למחבלי הנוכבה בשנים הקרובות?

'''זהו, אז לפני מה צפוי...''' אתה אמרת עונש מוות למחבלים.

[כחכוח] חשוב לעשות איזשהו סדר בנושא.

אין ולא הייתה שום בעיה מצד הדין המהותי. חוק העונשין הישראלי ודיני העונשין הישראלי והחוקים השונים הנוגעים לדבר – מאפשרים להעמיד לדין ולבקש גזירת עונש מוות על מחבלים. אין צורך בשום חוק חדש שייצר דין מהותי. זה תמיד היה נכון, והיה נכון מאז ומעולם.

המניעה מלעשות עונש מוות שכזה בדרך כלל הייתה מניעה מדינית-פוליטית-ציבורית. בין אם מופעלת על ידי דרג מדיני בפועל, ובין אם מופעלת על ידי דרג משפטי. זו תמיד הייתה המניעה.

מלבד המניעה הזאת – שאותה מניעה לא קיימת, ברוך השם, לפחות בקשר למחבלי הנוכבה – יש קונסנזוס די רחב ששם צריך עונש מוות, יבקשו עונש מוות, ילכו על עונש מוות, ובית המשפט ייתן עונש מוות.

'''אז בהקשר הזה המניעה הזאת לא קיימת.''' בקשר למחבלי הנוכבה, המניעה שכן קיימת היא פרוצדורלית. וכל ההליך וכל הרקע שאני מעביר בחוק הזה הוא בגלל שהיום, למיטב ידיעתי (אני אומר את זה בלי בדיקה מספרית אבל בהערכה די מבוססת), הרוב המוחלט של המחבלים במדינת ישראל מורשעים לא בעזרת עדי תביעה. הם מודים, הם לא מתביישים במה שהם עשו.

'''הם לוחמי חופש, מה זאת אומרת?'''

והם עוברים לסטטוס של אסירים שפוטים במקום עצירים. זה סטטוס שמעניק להם גם יותר נוחות פרקטית בכלא וגם יותר כסף מהרשות הפלסטינית, בהתאם לשנות המאסר שנגזרו עליהם ועל משפחתם. זו הפרקטיקה היום.

ברגע שאת אומרת להם "חבר'ה, בסוף הדרך יש עונש מוות" – אנחנו מכירים את הקצב של מערכת המשפט הישראלית. אם הם צריכים לנהל משפט הוכחות, אני אפילו לא מדבר על הקשיים המודיעיניים, גילוי ראיות, קריאת אנשי שב"כ על הדוכן וכו'. הליך כזה יכול לקחת עשרות שנים.

'''גם בארצות הברית זה לוקח עשרות שנים.'''

גם בארצות הברית, בדרך כלל, פרק הזמן יכול להגיע ל-15-17 שנה עד שבאמת...

ולכן חשוב להבין: המגבלה העיקרית למימוש עונש מוות על מחבלי הנוכבה היא לא המהות (כי זה כבר קיים בחוק), אלא הפרוצדורה. עיקר החוק פה הוא לייצר מנגנון שאפשר, עם כל תרגילי השיהוי, אם המערכת מעוניינת בכך, לסיים הליך בתוך חודשיים-שלושה.

----

הטקסט ארוך מאוד, לכן תיקנתי את החלק הראשון והמרכזי. אם תרצי שאמשיך לתקן את החלק השני (על בג"ץ, הישיבות, היועצת המשפטית וכו') – תגידי לי ואשלים.

https://www.youtube.com/watch?v=BosercOaaM4